מידע עבור כל מי שנוהג לבקר בבריכה.

כלור הינו חומר הכרחי ויעיל להשמדתם של חיידקים במי השתייה ובמי הבריכה. אבל האם הכלור מזיק לשיניים ולבריאות הפה שלנו? איך נוכל להגן על עצמנו כדי שנוכל להמשיך לחייך?

בבריכות ובג'קוזי עם כלור ישנה רמת pH שעשויה להוביל לשחיקה של האמייל בשן. בעת השחייה, כאשר הפה פעור, המים נוטים לחלחל לתוך הפה.

סביר להניח שלמספר ביקורים קטן בבריכה במהלך השנה לא תהיה השפעות שליליות כלשהן. עם זאת, במידה ואתם נוהגים לשחות מדי יום באופן קבוע, הסבירות לשחיקה של האמייל בשן גבוהה מאוד. רמת ה-pH המומלצת של מי הבריכה נעה על הטווח שבין 7.2 ל-7.8. ריכוז הכלור החופשי צריך להיות לפחות חלק אחד למיליליטר בבריכות שחייה ושלושה חלקים למיליליטר בג'קוזי.

במידה והבחנתם באחד מהתסמינים הבאים, אז קיים חשש לכך שהאמייל בשן נשחק באגרסיביות רבה:

• כתמים כהים על השיניים המכונים "אבן השחיינים";
• אובדן של הצבע הטבעי בשיניים;
• קצוות השיניים הקדמיות הפכו להיות שקופות;
• עליה ברגישות השיניים בעת אכילתו של מזון חם או קר.

להלן מספר טיפים כיצד ניתן לדעת עד כמה בטוח לשחות בבריכה מסוימת. שימו לב לרירית הבריכה, למעקים ולמדרגות. מים חומציים מדי (pH נמוך) ייצרו חלודה על פניהם משטחים אלה. ניתן לתאר לעצמנו מה הנזק שמים כאלה עשויים לחולל לשיניים שלנו. כמו כן, ניתן לבדוק את רמת ה-pH בבריכה עצמה או לבקש ממפעיל הבריכה / המציל לעשות זאת עבורכם. חובה לבדוק את מאזן ה-pH בבריכה לפחות פעם אחת ביום.

נסו למזער בעת השחייה את כמות המים הנכנסים לפה שלכם ותרגלו היגיינת פה נכונה. בנוסף לשיניים, אל תשכחו לצחצח גם את הלשון. מומלץ להשתמש במשחת שיניים המכילה סידן.

(תוכן הדברים באדיבותו של ד"ר בוריס מז'ריצקי, חבר האקדמיה לרפואת שיניים בספורט בארה"ב)